שרה עצמון
עדה, יוצרת ומספרת זיכרון — אשר הקדישה את חייה להעברת עדות השואה לדורות הבאים באמצעות אמנות, תערוכות, מפגשים חינוכיים וסיפור אישי חי ונוגע.
ראשית הדרך
שרה עצמון לבית גוטדינר נולדה בשנת 1933 בהוידוננש שבהונגריה, כבת הארבע־עשרה מתוך שישה־עשר ילדים. כבר בילדותה המוקדמת חוותה את טלטלות המלחמה, ובגיל שבע נלקחו אביה וארבעה מאחיה לעבודות כפייה.
בשנת 1944 נשלחה משפחתה, יחד עם ילדים, קשישים וחולים, בטרנספורט הראשון מגטו דברצן לאושוויץ. בגבול פולין נעצרה הרכבת, ולאחר ימים של המתנה הועברו לאוסטריה למחנות כפייה. באותה שנה נפטר אביה לידה, מרעב ומהשפלה.
בסוף נובמבר 1944 עברה המשפחה פעם נוספת דרך מחנה החיטוי שטרסהוף, ומשם נשלחה למחנה הריכוז ברגן־בלזן. שם, במשך חודשים ארוכים, עמדה שרה במסדרים בשלג — כשעל רגלה האחת נעל אדומה של ילדה, ועל רגלה השנייה נעל שחורה של אישה על עקב גבוה.
באפריל 1945 שוחררה בידי הצבא האמריקאי, ליד מגדבורג. שרה הייתה אז בת שתים־עשרה בלבד, ומשקלה כ־17 קילוגרם. אביה, שלושה מאחיה, קרובי משפחה רבים ובני משפחה נוספים לא שבו מן המחנות.
העלייה לישראל והתחלה חדשה
לאחר השחרור העמיד הצבא האמריקאי בפני המשפחה שתי אפשרויות: לנסוע לארץ ישראל או לארצות הברית. משפחת גוטדינר בחרה בנחישות לעלות לארץ ישראל. דרך בוכנוואלד ומחנה המעבר בעתלית הגיעה המשפחה בשנת 1945, כחלק מקבוצת עולים ראשונה לאחר המלחמה.
מן החיים שניצלו קמה דרך חדשה — דרך של בנייה, זיכרון, והענקת משמעות מחודשת לעדות האישית.
האמנות כעדות
בשנת 1982 החלה שרה עצמון את לימודיה האמנותיים במסגרת חוג שכונתי. בשנת 1987 שבה לראשונה לאתרי ילדותה. המסע הזה היה נקודת מפנה: בעקבותיו החלה לספר את זיכרונותיה בבתי ספר.
אך גם כאשר ראתה שהילדים והמבוגרים מתרגשים עד דמעות, הרגישה שלא תמיד ניתן להבין במילים בלבד את עומק החוויה שעברה. מתוך כך החלה לבטא את זיכרונותיה גם באמצעות אמנות — ציור, תערוכות ושפה חזותית שמאפשרת לגעת במקום שמילים לבדן אינן מגיעות אליו.
מאז הפכה יצירתה לערוץ משמעותי של זיכרון, חינוך והנצחה — עדות אישית חיה, החוצה גבולות של שפה, גיל ומקום.
תחנות מרכזיות
תערוכות יחיד ביד ושם, צפת, רמת גן, רעננה, כנסת ישראל, ראשון לציון, חולון, בית ברל, כפר סירקין, בנייני האומה בירושלים ומשרד הביטחון.
זכתה בפרס ע"ש זוסמן מאוסטריה, בהמלצת משרד החוץ ויד ושם.
הציגה בארצות הברית, הונגריה, אוסטריה, בלגיה, גרמניה, שבדיה, ספרד, צ'כיה ואוקראינה, בכנסים בינלאומיים, פרלמנטים, מוזיאונים, מרכזי חינוך ואתרי הנצחה.
תערוכות ומסעות הרצאה בישראל ובגרמניה, פעילות ענפה במרכזי חינוך, בתי ספר ואתרי זיכרון, ותערוכת קבע שהוצגה בבית העדות בניר גלים.
המשך הצגה בארץ ובעולם, לרבות בגרמניה, בדרזדן, במרכז פרס לשלום, בבורסת היהלומים, ובמסגרות בינלאומיות נוספות.
מורשת חיה
לאורך השנים יצרה שרה עצמון גוף עבודה אמנותי ותיעודי רחב, והציגה אותו בפני קהלים רבים בארץ ובעולם. יצירותיה תורגמו לשפות שונות והופיעו בקטלוגים בעברית, אנגלית, גרמנית, הונגרית, ספרדית וצ'כית.
מפעל חייה מבטא את המפגש הנדיר בין עדות אישית, כוח יצירה ושליחות חינוכית — זיכרון שאינו נשמר רק בארכיון, אלא ממשיך לדבר, לגעת ולחנך גם היום.
